נובמבר 2016

התיישנות בפשיטת רגל

טענת ההתיישנות הינה טענה משפטית פרוצדורלית המועלית במקרים רבים ונוגעת לכל תחומי המשפט האזרחי והפלילי. יובהר כי טענת ההתיישנות היא זכות דיונית ולא מהותית, כלומר, היא אינה גורמת לביטול הזכות לגופא, אלא רק יוצרת מחסום מפני תביעת הזכות ולפיכך במידה והנתבע אינו מעלה טענת התיישנות יוכל התובע לנהל את תביעתו חרף חלוף תקופת ההתיישנות.

 

תקופת ההתיישנות בהליך האזרחי שעילתה אינה מבוססת על מקרקעין הינה 7 שנים בד"כ ואולם אבל צריך לשים לב להוראות חוק ספציפיות הקובעות תקופת התיישנות קצרה יותר ובהתאם לכל מקרה ומקרה.   

 

סעיף 228 לפקודת פשיטת הרגל קובעת מסגרת זמן התיישנות של 3 שנים ממועד ביצוע עבירה הפלילית המתוארת בפקודה, דהיינו, לאחר סיום 3 השנים לא ניתן לנקוט כנגד החייב.

 

בכל הנוגע להליכי פשיטת רגל ניתן להתייחס לשני מצבים: לגבי התיישנות חובות החייב כלפי הנושים והתיישנות עבירות פליליות המוגדרות בפקודת פשיטת הרגל.

 

התיישנות חובות החייב כלפי הנושים

כונס הנכסים או המנהל המיוחד מהווה מעין רשות שיפוטית ואי לכך הוא מוסמך לדחות תביעות נושים בשל עילת התיישנות. בפסיקה נקבע כי ההתיישנות חלה על תביעות נושים המוגשות לכונס הנכסים, דהיינו כאשר מוגשת תביעת החוב כנגד החייב נבדקת מועד תחילה עילת התביעה והמשכה 7 שנים (כאמור לעיל למעט התיישנות בגין מקרקעין וחוקים ספציפיים שונים) דהיינו חלים דיני ההתיישנות הרגילים.    

 

התיישנות עבירות הפליליות בפקודת פשיטת הרגל

פקודת פשיטת הרגל וכן עמדת כונס הנכסים הרשמי היא להקפיד בכל הנוגע תום ליבו של החייב בעת הליך פשיטת הרגל ולכן בכדי למנוע מצב של שימוש לרעה של החייב בהליך פשיטת הרגל ולהבדיל מהתיישנות חובות החייב כלפי הנושים אזי קובעת פקודת פשיטת הרגל רשימת עבירות פליליות הגוררות סנקציות שונות ולרבות מאסר או קנס כספי שמטרתם להרתיע את השוקלים לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

סעיף 228 לפקודת פשיטת הרגל קובע תקופת התיישנות של 3 שנים, דהיינו, 3 שנים מביצוע העבירה המוגדרת כאמור בפקודה לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום בגינה.

 

רשימת העבירות הפליליות המוגדרות בפקודת פשיטת הרגל

סעיף 212 לפקודת פשיטת הרגל- המעיד על עצמו כנושה של פושט רגל.

סעיף 213- אי ציות בפשרה או הסדר לפי סעיף 36 לפקודה.

סעיף 213א- אי מסירת מידע ו/או מסירת מידע כוזב או חלקי לכונס הנכסים הרשמי.

סעיף 214- חייב שנמנע לעזור בגילוי נכסיו.

סעיף 214א'- אי ציות להגבלות שהוטלו על החייב לפי הפקודה.

סעיף 215- נאמן המסרב לשלם ריבית והצמדה.

סעיף 216- רשימת מעשים ומחדלים הנעשים במרמה, לרבות, אי גילוי רכוש ונכסים של החייב, הברחת נכסים, אי מסירת נכסים הנמצאים תחת שליטתו או שמירתו ובהתאם לחוק חובה למסרם, אי מסירת מסמכים הנוגעים לחייב, העלמת נכסים או חובות, אי הודעה על תביעת כזב, הפסדים מדומים, מניעת הצגת מסמכים, מרמה במסמכים, אשראי במצג שווא, אשראי בטענת שווא, שיעבוד במרמה והסכם במרמה.

סעיף 217- מקנה טענות הגנה לחייב כלפי ההאשמות כלפיו.

סעיף 218- השגת אשראי לפני קבלת הפטר.

סעיף 219- מרמה לאחר צו כינוס.

סעיף 220- הימורים והשקעות מסוכנות.

סעיף 221- אי ניהול פנקס חשבונות כיאות.

סעיף 222- בריחה עם נכסים.

 

*האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום.

טופ דיגיטל - קידום אתרים