ינואר 2017
דירת המגורים בפשיטת רגל
כאשר חייב מגיע למצב שבו עול החובות הרובצים קשים מנשוא ואולי הליך פשיטת הרגל מהווה מבחינתו הפתרון הנכון, ואולם באם החייב הינו בעל דירת מגורים והוא חושש שמא במסגרת הליכי פשיטת הרגל אזי היא תיכנס להליכי מימוש וכך עלול להיווצר מצב בו החייב ובני משפחתו יישארו ללא קורת גג ומכאן ננסה לענות על שאלה זאת.
עקרונית, לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל מרגע שאדם הוכרז כפושט רגל, נכסיו מוקנים לנאמן והם ניתנים לחלוקה בין הנושים של החייב כפוף להגשת תביעת חוב. הכוונה היא לכלל הנכסים של החייב ולמעט אלו המפורטים בסעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל.
זכויות חייב במכירת דירת מגורים בפשיטת רגל
סעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל מקנה לביהמ"ש של פשיטת רגל את הסמכות להורות שדירת המגורים תימכר לצד ג' אלא אם הוכח לביהמ"ש שהועמד לטובת פושט הרגל ובני משפחתו מגורים חלופי בצורה של דירת מגורים אחרת או בצורה של פיצוי כספי. כאן המקום לציין כי קביעת הקריטריונים של סידור חלוף משתנה ממקרה למקרה ונתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש.
המחוקק קבע גם את סעיף 38 לחוק הוצאה לפועל תשכ"ז-1967 שהינו סעיף כמעט זהה לסעיף 86א' לפקודת הרגל וכאן המקום לציין כי בד ובד עם תכלית פקודת פשיטת הרגל לסייע עם גביית הכספים לצורך פירעון החוב כלפי הנושים, אזי פקודת פשיטת הרגל נועדה גם לסייע לחייב לחזור לתפקוד רגיל מהבחינה הכלכלית והשלכתו לרחוב ללא קורת גג אינה מסתדרת עם תכלית זאת.
מהם הקריטריונים בעת קביעת סידור חלוף?
לא קיימים בפקודת פשיטת הרגל קריטריונים קבועים וברורים הנוגעים לקביעת סידור חלוף ולביהמ"ש קיים שיקול דעת רחב בנושא זה. מאחר וכל מקרה שונה מקודמו אזי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. כב' השופטת טובה שטרסברג כהן פירטה ברע"א 7700/95 מס' אמות מידה שעשויים לסייע לביהמ"ש בעת הכרעה בסוגיית סידור חלוף והינם כדלקמן:
א. האם ניתן להביא לסילוקו של החוב ע"י נקיטת בפעולות אחרות, פחות דרסטיות ממכירת דירת המגורים?
ב. האם המשפחה והחייב יכולים להשיג לאחר מכירת הדירה קורת גג חלופית? (למשל: לגור אצל קרובי משפחה, יש ברשותם דירה נוספת, ברמה נמוכה יותר וכיוצ"ב)
ג. איזה רכוש ומקורות הכנסה נוספים עומדים לרשות המשפחה?
ד. האם המשפחה יכולה להסתייע במקורות חיצוניים לשם מימון רכישת דירה אחרת?
ה. מהו גודל המשפחה ומהן הצרכים בהווה ובעתיד?
ו. אילו נסיבות אישיות מיוחדות של החייבים יכולות לסייע בהחלטה זאת?
ז. מהו היחס שבין גודל החוב אשר אמור להגבות לאחר מכירת הדירה לעומת גובה הפיצויים או עלות הסידור החלוף?
המשכנתא בדירת המגורים של פושט הרגל
ברוב המקרים, בעל השעבוד הראשון בדירת המגורים זהו הבנק המלווה שבדרך קבע רושם לטובתו בלשכת רישום מקרקעין(טאבו) את המשכנתא ובמקרה זה הבנק קרוי "נושה מובטח" ובעל עדיפות ראשונה בעת מימוש הדירה וכאן נשאלת השאלה המשתנה ממקרה למקרה: האם מימוש דירת המגורים בקיזוז המשכנתא ובתוספת עלויות רבות הנובעות ממכירה כפויה של הנכס תותיר אחריה סכום נכבד אשר ישמש לחלוקה בקרב יתר הנושים?
מהן זכויות בן הזוג של החייב במסגרת מכירת דירת המגורים בפשיטת רגל?
ביהמ"ש העליון ברע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' עו"ד שוורץ קבע את הלכת "כובשי" ולפיו כאשר מדובר בדירת המגורים של בני הזוג בעת הליכי פשיטת רגל אזי מכאן בן הזוג השני שאינו החייב הופך להיות דייר מוגן עפ"י חוקי הגנת הדייר, דהיינו, הנכס יימכר כתפוס ובן הזוג/בת הזוג של החייב י/תוסיף להתגורר בו כדיירת מוגנת. יושם לב לכך שביהמ"ש העליון בע"א 3295/94 קבע את "הלכת פרמינגר" לפיו סעיף 33 לחוק הגנת הדייר יחול במקרים שהזכות נרשמה כבעלות או חכירה לדורות שנרשמו כדין בלשכת רישום מקרקעין להבדיל למשל: בזכות חוזית במקרקעין הרשומה רק ברשות מקרקעי ישראל.
*האמור לעיל מהווה תמצית ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי וכל מקרה נדון לגופו ומומלץ להיעזר בשירותי עו"ד המתעסק בתחום.